גזעי הטווסים

טווס הודי כחול

.זהו ללא ספק העוף המרשים ביותר שיש
לא קל לגדלו בסביבה מיושבת בגלל הרעש שהוא עושה. קריאות החיזור של הזכרים וצעקות ההתראה
שלהם מפני זרים עלולות להפריע מאוד לשכנים שאינם חובבי עופות נוי בשל יכולתו להודיע בקול רם
.על כל שינוי בסביבתו, שימש הטווס כ"כלב" שמירה מצויין כבר במחנות הצבא הרומי
ב-1963 הוכרז הטווס כעוף הלאומי של הודו בשל המצאותו הניכרת במסורת ובכתבים העתיקים של
.המסורת ההודית. הנקבה מטילה בין 3-12 ביצים למרות שהממוצע הינו 4-6 ביצים בטטולה
הביצים מוטלות בהפרש של יומיים ובדרך כלל בשעות אחר הצהריים.28 ימים של דגירה נדרשות עד
.לבקיעת הביצים. לגידול נכון של טווסים נדרש שטח של לפחות -40 מטר מרובע
ויותר טוב יותר, כמובן. אם סוגרים גג מעליהם עליו להיות לפחות בגובה של 3 מטר. הטווסים מעדיפים
.לדגור מעל הקרקע ולכן חייבים לאפשר להם תא קינון גדול, מוגן מרוחות ושמש לפחות חצי מטר מעל הקרקע
.הטווס מפתח את נוצותיו היפות והסופיות רק בגיל שלוש ומחליף את נוצות המניפה של הזנב מידי שנה
הם מתחילים נשירה בערך ביוני וממלאים מניפה חדשה מושלמת תוך חודש-חודשיים.במניפה יש בין 100-150
נוצות עם "עיין". לזיהוי המינים בין האפרוחים אפשר להשתמש במבחן אורך הרגליים. האפרוחים
בעלי הרגליים הארוכות יותר יהיו זכרים. כמובן שמדובר על אפרוחים באותו הגיל. אבחנה נוספת בין
.המינים הן נוצות התעופה, כשהן מתחילות לצמוח. אצל הזכרים הנוצות הן חומות ואצל הנקבות אפורות

:בין כל הטווסים מגזע זה הידועים ביותר הם
הטווס המצוי - שחי בטבע כמעט בכל מקום באסייה הרחוקה
שחור הכתפיים - שהוא פיתוח של הטווס הרגיל
.והלבן - שזה החלטה של מגדלים שבחרו למחוק את היופי הטיבעי של העוף
כל שאר הגוונים- כפי שאמרתי הן וריאציות של גידול מכוון ובינהם שילוב של גוונים ופיתוח של גוונים
.נוספים חדשים בינהם גם הסגול


בחזרה לדף גזעי הטווסים | בחזרה לעמוד הראשי